הקטע עם מייק סקוט.. גדול 🙂
.
אני לא מאוד מכיר את כוכבי שנות ה-80 וה-90 המוקדמות (את השמות כן אבל פחות את היכולות של כל אחד), אז אני אעשה סימולציה על-פניו של סדרה דמיונית בין הקבוצות:
.
ההתקפות נראות לי שוות פחות או יותר, כאשר אצל נראה שיש יותר מפציצים לעומת ארז עם קצת יותר יכולת להתיש את המגיש הפותח היריב בעזרת אוסף של גריינדרים וסמול בול במידת הצורך והגנה קצת יותר טובה
.
יתרון לארז – קלמנס וג'ונסון > פדרו ומאדוקס
.
יתרון גדול ליוני – עומק הפיצ'ינג
.
יתרון גדול ליוני – הבולפן (ארז אני מבין שהחלטת "לחיות ולמות" אז לדעתי פיספסת פה את טרבור הופמן ואריק גאנייה)
.
סיכום – שני המשחקים הראשונים נגמרים ב1-1, כאשר יוני ניצל מבור של 2-0 עם קאמבק מול הבולפן של ארז
גלאווין וסמולץ מעלים את יוני ל3-1 מבטיח
קלמנס וג'ונסון עולים בדחיפות על הגבעה ומנצחים בתצוגות הירואיות את שני המשחקים הבאים כאשר יוני פותח עם האלאדיי ומדוקס כדי להשאיר את פדרו למשחק 7 פוטנציאלי
.
במשחק 7 פדרו מול "בולפן גיים" של ארז, הפתיחה היא של מייק סקוט שעוד לא עלה להגיש בסדרה, הוא יוצא אחרי 3 אינינגס לאחר שהירשה הומר לבונדס וסינגל לג'יטר – 2-0
במקומו עולים לאינינג-שניים כ"א ראיין, גודן ופרנקו שמחזיקים מעמד וטים ארז מצמצמת ל2-1 עם פצצה של ביג פאפי מול חברו לשעבר פדרו, שלבסוף סוגר סוגר 7 אינינגס
גווין מעלה ליתרון 3-1 במשחק עם סינגל של גווין
אקרסלי עולה בשמיני ונותן הומר לגריפי ג'וניור, שמצמצם ל-3-2
ובתשיעי.. מריאנו סוגר את הסיפור וטים יוני מנצחת 🙂